תקציר פסק הדין
המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום לפצות את המשיב, אריק ניסנוב, בגין מעצרו וניהול הליך פלילי נגדו שהסתיים בחזרת המדינה מכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי במועד הגשת כתב האישום עמדה בפני הפרקליטות תשתית ראייתית שהקימה 'סיכוי סביר להרשעה', וכי החלטת התביעה להגיש כתב אישום ולהמשיך בהליכים נכללה במתחם הסבירות. נקבע כי לא הוכחה התרשלות מצד המדינה, והחיוב בפיצויים בוטל.
רקע עובדתי
המשיב נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות באירוע תקיפה משנת 2014. לאחר הליך פלילי ממושך שכלל מעצר ותנאים מגבילים, חזרה בה המדינה מכתב האישום. המשיב תבע את המדינה בנזיקין בטענה לרשלנות בהגשת כתב האישום וניהולו. בית משפט השלום קיבל את התביעה ופסק לו פיצויים. המדינה ערערה על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בקבעו כי החלטת הפרקליטות הייתה סבירה ונתמכה בראיות לכאורה שהוערכו כקבילות בהליכי המעצר דאז.
השאלה המשפטית
האם התקיימה התרשלות מצד המדינה בהחלטתה להגיש כתב אישום ולנהל הליך פלילי שהסתיים בחזרה מהאישום, המצדיקה חיובה בפיצויים בנזיקין?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט קיבל את ערעור המדינה, ביטל את פסק דינו של בית משפט השלום ואת החיוב בפיצויים, וקבע כי המשיבים ישאו בהוצאות שכר טרחת עורך דין של המדינה בסך 20,000 ₪.
הכלל המשפטי
החלטה על הגשת כתב אישום כפופה לחובה לנהוג בהגינות ובסבירות, וביקורת שיפוטית עליה תיעשה בצמצום. המבחן להגשת כתב אישום הוא קיומו של 'סיכוי סביר להרשעה', כאשר החלטת התביעה נהנית ממתחם סבירות רחב. זיכוי או חזרה מאישום אינם הופכים בדיעבד את ההחלטה להעמיד לדין לרשלנית.
המשמעות המעשית
לרשויות התביעה יש מרחב תמרון רחב בניהול הליכים פליליים, וקשה מאוד לתבוע אותן בנזיקין בגין ניהול הליך פלילי שהסתיים בזיכוי, כל עוד התשתית הראייתית בעת הגשת האישום הצדיקה סיכוי סביר להרשעה.
מידע וצעדים נוספים
לפני מסירת גרסה או נקיטת פעולה בהליך פלילי, מומלץ לקרוא על זכויות בחקירה, על מעצרים ושחרור ועל חשיבות הליווי המשפטי המוקדם.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. האתר אינו קשור למשטרת ישראל.
