מאגר פסיקה
פסקי דין פליליים והליכים מול המשטרה
פסקי דין ממקורות ממשלתיים, עם תקציר, השאלה המשפטית, הכרעת בית המשפט ומשמעות מעשית.
החלטה בתיק ת"ד 8966-11-23 בעניין ביטול הכרעת דין
בית המשפט העליון | 8966-11-23
במסגרת הליך פלילי בגין עבירת הפקרה לאחר תאונת דרכים, הורשעה הנאשמת בהתאם להודאתה. מיד לאחר ההרשעה, העלה הסנגור טענות המצביעות על כך שהנאשמת אינה מודה ביסוד הנפשי (מודעות) הנדרש להרשעה בעבירה. בית המשפט קבע כי קיים חשש שהנאשמת, שאינה דוברת עברית, לא הבינה את משמעות הודאתה, וכי הותרת ההרשעה על כנה תפגע בעשיית הצדק. לפיכך, בוטלה הכרעת הדין והתיק נקבע לשמיעת ראיות.
ביטול הכרעת דין בגין עבירת הפקרה עקב ספק בהבנת הנאשמת
ביהמ"ש לתעבורה מחוז מרכז | 8699-11-23
במסגרת הליך פלילי בעבירת הפקרה לאחר פגיעה, הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום והורשעה. לאחר ההרשעה, טען הסנגור כי יש להרשיע בעבירה קלה יותר וכי הנאשמת כופרת ביסוד הנפשי. בית המשפט קבע כי לאור חומרת העבירה, חסמי השפה, והספק הממשי אם הנאשמת הבינה את משמעות הודאתה ואת היסוד הנפשי הנדרש, יש לבטל את הכרעת הדין כדי לעשות צדק ולאפשר בירור התיק.
19161-07-24-קובץ מקורי
בית משפט בישראל | 19161-07-24
בני זוג נשואים 15 שנה עם שלוש בנות הגיעו לדיון בבית המשפט בעקבות בקשת צו הגנה שהגישה האישה. האישה טענה לאלימות פיזית ומילולית מצד הבעל, כולל באירוע ספציפי בו לטענתה הכה את אחת הבנות והיא עצמה חוותה אלימות פיזית. הבעל הסכים להותרת צו ההגנה בתוקף ל-3 חודשים, אך הצדדים היו חלוקים בשאלת המפגשים עם הקטינות. בית המשפט קבע כי טענת האלימות כלפי הקטינה לא הוכחה ולא נכללה בתלונה למשטרה. לאור חשיבות הקשר בין האב לילדיו, נקבע מתווה למפגשים מוגבלים בזמן במקום ציבורי.
החלטה בבקשת הגנה מן הצדק בתיק נוער
בית משפט בישראל | 22120-02-24
ההגנה ביקשה לבטל כתב אישום נגד קטין בטענה שלא התקיימה חובת היוועצות עם שירות המבחן לפי חוק הנוער, וכן בשל עיכוב לא חוקי. המאשימה טענה כי לא ניתן היה ליצור קשר עם הקטין או הוריו. בית המשפט קבע כי נפל פגם בהליך, אך אין הוא מצדיק את ביטול כתב האישום, שכן ניתן לרפא את הפגם באמצעות קיום היוועצות בדיעבד, בדומה לאופן שבו מרפאים פגם בהליך שימוע.
ע"ח 00711-10-01 מדינת ישראל נ' אייזנשטיין ואח'
בית המשפט המחוזי | 11702-04-19
במסגרת חקירה פלילית נגד יזמים בגין חשדות לשוחד, שחיתות ועבירות תכנון ובנייה, תפסה המדינה אתר בנייה בבית שמש. המדינה עתרה לחיוב המשיבים באחריות ובמימון תיקון ליקויי בטיחות באתר. בית המשפט המחוזי דחה את הערר, בקובעו כי מרגע שהמדינה תפסה את הנכס והחזיקה בו, היא באה בנעלי המחזיק ומוטלת עליה החובה התפעולית לדאוג לבטיחותו ולמנוע סכנה לציבור, זאת ללא קשר לשאלת הבעלות המהותית או האחריות לליקויים שקדמו לתפיסה.
וש"ר 51316-05-19 אבו כף נ' מדינת ישראל
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר אש"ל | 51316-05-19
ועדת השחרורים בבית הסוהר אש"ל, בראשות השופטת נילי מימון, הורתה על שחרורו על תנאי של האסיר סברי אבו כף, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה. השחרור כפוף לתוכנית שיקום של רש"א ולורה רשימת תנאים מגבילים הכוללת, בין היתר, מעצר בית לילי, התייצבות במשטרה, איסור יציאה מהארץ ואיסור התרועעות עם עבריינים.
מ"י 35414-01-19 דניאל אזוגי נ' יאחב"ל ורשות המסים
בית משפט השלום בראשון לציון | 35414-01-19
המבקש הפקיד כספי ערבון לצורך שחרורו ממעצר בתיק פלילי. לאחר שפקעה תקופת הערובה, ביקש המבקש להשיב לו את הכספים, אך רשות המסים הטילה עיקול על כספים אלו בגין חובות מס אזרחיים. המבקש טען כי מדובר בפגם בהליך הפלילי, שכן המשטרה העבירה מידע לרשות המסים, וכי חלק מהכספים אינם שלו. בית המשפט דחה את הטענות, קבע כי כספי ערבון שייכים לחשוד וניתנים לעיקול, וכי אין פסול בשיתוף פעולה בין רשויות האכיפה.
ת"פ 48609-06-19 מדינת ישראל נ' מלקה
בית משפט השלום בנתניה | 48609-06-19
הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות איומים והחזקת סכין, לאחר שהגיע לעסק של חברו עם אחר רעול פנים, הציג נוזל דליק ואיים בסכין. בית המשפט גזר על הנאשם שנת מאסר ויום, בניכוי תקופת מעצרו, בתוספת מאסר על תנאי.
ע"פ 45090-03-20 מחאג'נה נ' מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בחיפה | 45090-03-20
המערער הורשע ונידון ל-28 חודשי מאסר בפועל. לאחר הגשת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, עתר לעיכוב ביצוע המאסר. בית המשפט הורה על המשך עיכוב הביצוע בתנאי פיקוח אלקטרוני, תוך התחשבות במצב החירום עקב מגפת הקורונה. כמו כן, בית המשפט העיר על אופן הגשת הערעור ("מקוצרת") והורה כי ככל שנדרשת הרחבה, יש להגיש בקשה להארכת מועד.
שוורצנברג נ' וואלה! תקשורת בע"מ
בית המשפט המחוזי | 17253-02-18
התובע, צלם עצמאי, טען כי הנתבעת פרסמה שבע כתבות המשלבות שלושה צילומים שלו ללא רשותו וללא תשלום. הנתבעת טענה להגנת 'מפר תמים' ולשימוש הוגן, בטענה כי נטלה את הצילומים מרשתות חברתיות שבהן המקור לא היה מזוהה, וכי מדובר בשימוש עיתונאי במקור חדשותי. בית המשפט קבע כי הצילומים הם יצירות מוגנות, כי הנתבעת אינה מפרה תמימה, וכי השימוש אינו נחשב לשימוש הוגן בהיעדר ניסיונות של גוף תקשורתי מבוסס לאתר את היוצר.
36754-11-15- קובץ מקורי
בית משפט השלום בבאר שבע | 36754-11-15
התובע הגיש תלונה למשטרה נגד אדם בגין הכשלת עיקול, אך המשטרה סגרה את התיק בשל חוסר עניין לציבור. התובע הגיש תביעה נגד המדינה בטענה לרשלנות, התעמרות ופגיעה בסיכויי השבת רכושו. בית המשפט קבע כי התובע השתהה בהגשת התלונה, לא הוכיח כי לו הייתה נחקרת התלונה מיד היה עולה בידו להציל את הרכוש, ולא הוכח שווי הרכוש או כי החוב היה נפרע בדרך זו. בנוסף, לא הוכח חוסר סבירות קיצוני בהחלטות המשטרה.
ת"א 5274-11-18 בודניק נ' הרצוג ואח'
בית משפט השלום | 5274-11-18
התובע הגיש תביעת נזיקין בסך 600,000 ש"ח נגד יצחק הרצוג (ראש האופוזיציה דאז), קצין הכנסת וגורמי משטרה, בטענה למסירת מסמך מזויף, בידוי ראיות ומעצר שווא. זאת לאחר שהתובע שלח הודעת דוא"ל המכילה דברי נאצה והסתה נגד הנתבע 1, הודעה שהועברה למשטרה והובילה לחיפוש בביתו, שם נמצאו נשק ותחמושת ללא רישיון, בגינם הורשע בפלילים. בית המשפט קיבל את הבקשות לסילוק התביעה על הסף מהנימוקים של חסינות חברי כנסת, העדר פירוט עילות תביעה, הגנת סעיף 60 לפקודת הנזיקין והשתק הגנה בשל הכרעות בהליך הפלילי.
31710-07-19- קובץ מקורי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע | 31710-07-19
המבקש הגיש בקשה לביטול צווי עיקול ותפיסה שהוטלו על כספים שנתפסו בביתו על ידי המשטרה (כ-450,000 ש"ח), לאחר שפקיד השומה הטיל שומת מס בגין הכנסות לא מדווחות. המבקש טען כי התפיסה הייתה שלא כדין וכי השומה מבוססת על הודעות שווא שנתן בחקירתו במשטרה. בית המשפט קבע כי השומה סבירה ומבוססת על גרסאות המבקש עצמו, וכי קיים חשש ממשי שאי-מתן הצווים יסכל את גביית המס. לפיכך, הבקשה לביטול העיקול נדחתה.
ת"א 00811-10-08 ברוך נ' ישראל
בית משפט השלום בירושלים | 11802-05-18
התובעים נעצרו בעת שניסו לתלות שלט מחאה נגד החלטת המשטרה לסגור את הר הבית בפני יהודים ביום השואה. המשטרה טענה להפרת הסדר הציבורי ולחשדות נוספים, אך בית המשפט מצא כי המשטרה פעלה ללא סמכות, לא הזדהתה כנדרש בחוק, הפעילה כוח מיותר, וכי המעצר נועד למנוע מחאה לגיטימית. בית המשפט דחה את גרסת המשטרה וציין כי כל הטענות נגד התובעים (כגון תקיפת שוטר או הפרת הסדר) הומצאו בדיעבד כדי להצדיק את המעצר.
2613-11-18- קובץ מקורי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע | 2613-11-18
המשיבים ביקשו להורות על השבת כספים בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. לאחר ההסכמה, מנהל מע"מ הטיל עיקול על הכספים שהוחזקו אצל פקיד השומה בשל חובות מס אחרים. בית המשפט קבע כי כל רשות מס מהווה רשות נפרדת ורשאית לפעול לגביית חובות מכוח חוקים שונים, וכי הסכמת פקיד השומה להחזרת הכספים אינה יוצרת השתק שיפוטי כלפי רשות אחרת. כל עוד הכספים לא הוחזרו בפועל, הם נתונים לעיקול צד ג' כדין.
החלטה בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בתיק 59098-95-22
בית משפט בישראל | 59098-95-22
השופט עמית יריב נתן צו זמני למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק, לאחר ששמע את המבקש. הצו אוסר על המשיב להטריד, לאיים, לבלוש, ליצור קשר או להתקרב למבקש ובני ביתו למרחק של פחות מ-50 מטרים. הצו ניתן עד ליום 28.11.2022 והומצא למשיב באמצעות המשטרה.
פלוני נ' הרשות הפלסטינית
בית המשפט העליון | 14057-09-19
התובע, תושב פלסטיני, נעצר על ידי הרשות הפלסטינית בשנת 2008 וריצה 7 שנות מאסר בגין עבירות 'בגידה' שיוחסו לו בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים. התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין כליאת שווא ותקיפה. בית המשפט דחה את טענות הרשות בדבר חסינות, היעדר שפיטות וסמכות לעצור סייענים, בהסתמך על הלכת 'פלונים' של בית המשפט העליון, וקבע כי המעצר החל מהשלב בו הוסב החשד לשיתוף פעולה עם ישראל היה בלתי חוקי.
פלוני נ' משטרת ישראל ומשרד המשפטים
בית המשפט המחוזי בירושלים | 10899-03-21
התובע הגיש תביעת נזיקין נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בטענה לרשלנות בניהול הליך פלילי שבו זוכה בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון. התובע טען כי המדינה התעלמה מסרטון שהיה ברשותה והציג כי לא ביצע את העבירות המיוחסות לו, וכי המדינה אף הטעתה את בית המשפט המחוזי בדבר חומרת מעשיו, מה שהוביל למאסרו בפועל. המדינה טענה מנגד כי פעלה כדין וכי הזיכוי אינו מעיד אוטומטית על רשלנות. בית המשפט קבע כי המדינה התרשלה בבחינת חומר הראיות (הסרטון) ובניהול ההליך, במיוחד בכך שלא העמידה את בית המשפט על טעויות בהכרעת הדין והתנגדה לעיכוב ביצוע למרות מודעותה לקושי הראייתי.
33304-05-23- קובץ מקורי
בית משפט בישראל | 33304-05-23
התובע הגיש תביעה כספית בסך 20,000 ש"ח נגד משטרת ישראל בגין מעצר של כ-15 שעות שנמצא על ידי בית המשפט בהליך המעצר כבלתי מוצדק וחסר עילת מעצר. המשטרה הודתה כי יש לפצות את התובע אך חלקה על סכום הפיצוי. בית המשפט קבע כי המעצר היה חריג ובלתי סביר ופסק לתובע פיצוי בסך 16,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט.
8544-07-20- קובץ מקורי
בית משפט בישראל | 8544-07-20
התובע הגיש תביעה נגד משטרת ישראל בטענה להתנהלות פסולה של שוטרים שטיפלו בתלונה על רעש חזק ממסיבה שקיים בביתו בערב יום ירושלים. התובע טען כי הפעילות המשטרתית הייתה בניגוד לחוק ובנוהלים, ודרש פיצוי על נזקים והוצאות. בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי הרעש שהושמע היה בלתי סביר ועלה כדי מטרד, וכי השוטרים פעלו בסמכות כדין בהתאם לחוק למניעת מפגעים, לאחר שהתובע סירב להיענות לדרישותיהם ונהג בתוקפנות.
החלטה בעניין בקשה למניעת הטרדה מאיימת (46317-11-22)
בית המשפט המחוזי בירושלים | 46317-11-22
היועצת המשפטית לממשלה ועו"ד ליאת בן-ארי הגישו בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד גב' אורלי לב. הבקשה הוגשה בעקבות פרסומים של גב' לב ברשתות החברתיות, שבהם רמזה על בנה של עו"ד בן-ארי בהקשר של אירועים משפטיים קודמים, זאת לאחר שבעבר התחייבה להימנע מפרסומים כאלה. בית המשפט קבע כי הפרסומים מהווים הטרדה וכי לא ניתן להשלים עם גרירת בני משפחה שאינם אנשי ציבור לתוך השיח הציבורי. לפיכך, הוצא צו האוסר על גב' לב לפרסם דברים הנוגעים לבנה של עו"ד בן-ארי והורה לה להסיר פרסומים קודמים בנושא.
ערעור המדינה על חיובה בפיצויים בגין ניהול הליך פלילי (58660-11-24)
בית משפט השלום בירושלים | 58660-11-24
המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום לפצות את המשיב, אריק ניסנוב, בגין מעצרו וניהול הליך פלילי נגדו שהסתיים בחזרת המדינה מכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי במועד הגשת כתב האישום עמדה בפני הפרקליטות תשתית ראייתית שהקימה 'סיכוי סביר להרשעה', וכי החלטת התביעה להגיש כתב אישום ולהמשיך בהליכים נכללה במתחם הסבירות. נקבע כי לא הוכחה התרשלות מצד המדינה, והחיוב בפיצויים בוטל.
פסד 55027-02-22
בית משפט בישראל | 55027-02-22
התובע, עיתונאי עצמאי, עוכב ונעצר על ידי המשטרה במהלך סיקור אירוע נטיעות בנגב לאחר שהודיע לקצין משטרה על כוונתו להגיש תלונה נגדו בגין תקיפה. המשטרה טענה כי העיכוב בוצע בשל הפרת סדר, סירוב להזדהות ואיומים. בית המשפט דחה את טענות המשטרה, קבע כי לא הייתה עילה לעיכוב, כי הנתבעת פעלה ללא סמכות ובניגוד לנהליה, וכי התנהלותה היוותה התרשלות והפרה של זכויות יסוד. השוטר פעל מתוך מניע של ענישה או הרתעה ולא מתוך צורך מבצעי חוקי.
32947-07-22 - פסק דין בערעור בעניין השתק שיפוטי לאחר עיכוב הליכים
בית משפט בישראל | 32947-07-22
המערערים הגישו תביעה אזרחית נגד המשטרה ומתלונן בגין הגשת כתב אישום נגדם, לאחר שההליכים הפליליים בעניינם עוכבו בהסכמתם ותוך ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור. בית משפט השלום דחה את התביעה, ובית המשפט המחוזי אישר את הדחייה. נקבע כי המערערים מושתקים מלהתכחש להסכמותיהם בהליך הפלילי ולהגיש תביעה אזרחית שסותרת את מצג נטילת האחריות שיצרו, בפרט לאחר שסיכלו את האפשרות לחידוש ההליכים הפליליים בחלוף הזמן.