תקציר פסק הדין
בני זוג נשואים 15 שנה עם שלוש בנות הגיעו לדיון בבית המשפט בעקבות בקשת צו הגנה שהגישה האישה. האישה טענה לאלימות פיזית ומילולית מצד הבעל, כולל באירוע ספציפי בו לטענתה הכה את אחת הבנות והיא עצמה חוותה אלימות פיזית. הבעל הסכים להותרת צו ההגנה בתוקף ל-3 חודשים, אך הצדדים היו חלוקים בשאלת המפגשים עם הקטינות. בית המשפט קבע כי טענת האלימות כלפי הקטינה לא הוכחה ולא נכללה בתלונה למשטרה. לאור חשיבות הקשר בין האב לילדיו, נקבע מתווה למפגשים מוגבלים בזמן במקום ציבורי.
רקע עובדתי
מבקשת הגישה צו הגנה נגד בעלה לאחר אירוע אלים לכאורה בביתם, בנוכחות שלוש בנותיהם הקטינות. המבקשת טענה כי הבעל הכה אותה ואת אחת הבנות, וכי חתך את עצמו בסכין לעיני הילדות. הבעל הכחיש את האלימות כלפי הקטינה וטען כי מדובר במריבה שכללה התגוננות מצדו. בית המשפט התרשם כי האב מעוניין לשמור על קשר עם בנותיו וכי המבקשת מונעת מחשש להעברת מסרים, והחליט לאשר מפגשים מוגבלים בפיקוח מסוים כדי לשמור על הקשר ההורי.
השאלה המשפטית
האם יש מקום להגביל או למנוע מפגשי אב עם קטינות במסגרת הליך של צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, ומהו המתווה הראוי למפגשים אלו?
הכרעת בית המשפט
צו ההגנה נותר בתוקף ל-3 חודשים. בית המשפט אישר לאב לקיים מפגשים עם הילדות פעם בשבוע למשך שעתיים במקום ציבורי (קניון), על מנת לשמר את הקשר ההורי. עבירות אלימות
הכלל המשפטי
חוק למניעת אלימות במשפחה נועד להגן על שלום הגוף והנפש ולא נועד לשמש ככלי למניעת קשר בין הורה לילדיו, אלא אם הוכחה סכנה ממשית ומוחשית המצדיקה הגבלה זו.
המשמעות המעשית
החלטה זו מדגישה את האיזון בין הצורך להגן על נפגעת אלימות לבין זכותו וחובתו של הורה לשמור על קשר עם ילדיו, גם תחת צו הגנה.
מידע וצעדים נוספים
לפני מסירת גרסה או נקיטת פעולה בהליך פלילי, מומלץ לקרוא על זכויות בחקירה, על עבירות אלימות ועל חשיבות הליווי המשפטי המוקדם.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. האתר אינו קשור למשטרת ישראל.
